רשלנות עורך דין
עד כמה מעשי להוכיח רשלנות עורך דין ולקבל פיצוי במקרה של נזק? התשובה לשאלה זו די חד-משמעית: טועים כולם כולל עורכי דין. הכלל הוא כי אם איש מקצוע מספק לכם את שירותיו המקצועיים ומסתבר כי התרשל, הניזוק זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם. כלל זה נכון גם לגבי עורכי דין כאנשי מקצוע המספקים שירותיהם ללקוחותיהם.
יחד עם זאת, יש לציין כי לא כל תיק שהסתיים שלא לטובת הצד הניזוק הינו בגדר רשלנות מקצועית של עורך דין. למשל, החלטות שיפוטיות רבות ניתנות על בסיס זה שבית המשפט האמין לצד זה או אחר של ההליך ולא האמין לצד השני. רבים ההליכים המתבררים בין כותלי בית המשפט שבהם ההחלטה לטובת צד זה או אחר יכלה להתקבל גם להיפך ותוצאת ההליך אינה חד-משמעית, ואינה מצביעה על כך שהצד המפסיד התנהג באופן לא מספיק דיו או שגרם לחוסר אמון מצדו של בית המשפט.
המקרים הנפוצים יותר של רשלנות עורכי דין קשורים במישרין לסדרי דין – אזרחי או פלילי, קרי: איחור בהגשת מסמכים, הגשת מסמכים לערכאות לא נכונות, הגשה חסרה או חוסר מעש על אף האבטחות שניתנו ללקוח כי העבודה תבוצע במועדים שנקבעו.
מעשה הרשלנות מתגלה במועד מאוחר יותר, כאשר הנזק כבר נגרם. זאת ועוד, מתברר כי הצד שכנגד הצליח “להתחמק” מאחריות עקב אותו מעשה הרשלנות. במקרה זה, יש עילה טובה לדרוש פיצוי בגין הנזק מעו”ד הרשלן עצמו.
לצורך כך מומלץ לשכור שירותיו של עו”ד אחר מאחר ולרשלן ישנם כלים “כבדים” מאוד להגנה עצמית.
ראוי לציין כי מדובר בתביעת פיצוי לבית המשפט, כאשר פיצוי זה לא ניתן לקבל אם פונים ללשכת עורכי הדין המחוזית.
לשכת עורכי הדין מטפלת בתלונות הציבור על עורכי הדין בהיבט המשמעתי, קרי: עו”ד שיורשע בבית הדין המשמעתי של הלשכה בעבירה זו או אחרת, עונשו יהיה עונש משמעתי (שלילת רישיון לצמיתות, למשל) אך, פיצוי בגין רשלנות עו”ד רשאי לפסוק אך ורק בית המשפט.