הוצאות משפט במערכת המשפט הישראלית האזרחית

כל הליך משפטי כרוך הוצאות כספיות, הגם אם אתם התובעים או הנתבעים.אופן תביעתן וחישובן של ההוצאות האלו ייסקר במאמר זה.

.לניהול התיק המשפטי נלוות הוצאות כספיות אשר העיקריות שבהן:אגרות משפטיות, הוצאות שכ”ט עו”ד, בזבוז זמן, הוצאות דואר, שליחים, עדים מומחים וחוות הדעת שלהם, השקעת מאמצים ועצבים

עקרון בסיסי במשפט אזרחי – הצד המפסיד נושא באחריות לתשלום של הוצאות המשפט, הן שלו והן של הצד הזוכה.לכאורה, המלאכה די פשוטה:תציג סכומים וקבלות, הנזק הלא ממוני (מאמצים, עצבים ועוד) – יוערך עפ”י ראות עיניו של השופט.אך, לא כך הם פני הדברים….

מכלל התיקים יש “להוריד” כ-70% מהתיקים אשר מסתיימים בפשרה.במקרה של פשרה, הנתבע משלם לתובע סכום מוסכם כלשהו וכל צד נושא בהוצאות שלו בעצמו.יש הטוענים כי מצב זה אינו מוצדק.אך, הפרקטיקה היו כזו וכי כזו אזי, בעת כריתת הסכם פשרה יש לראות מהו אותו שיעור הנזק הנגרם מהוצאות ההליך.אם השיעור הינו משמעותי על רקע הנזק הכללי אזי, יש לקחת אותו בחשבון ולדון בו לחוד.

כעת נעבור לתיקים אשר מסתיימים בהכרעה משפטית בין כותלי בית המשפט:עקרון בסיסי – המילה האחרונה היא של השופט.במילים אחרות, הגם שהצד המפסיד אמור לכאורה לשפות את הצד הזוכה בגין ההוצאות המשפטיות, בית המשפט רשאי להורות על תשלום חלקי של הוצאות המשפטיות או לא להורות כלל על תשלום זה.הסיבה העיקרית שבגינה בית המשפט יפסוק כך נעוצה בהתנהגות לא נאותה של מי מהצדדים בניהול ההליך, משיכת זמן, סרבול ההליך או העדר פרופורציות שבין סכום התביעה לבין סכום הזכייה (למשל, תבעתי 100,000 ₪ – זכיתי ב-4,000 ₪ ).

בנוסף לכך, בתי הדין לעבודה נוקטים עמדה רבת השנים לפיה פוסקים סכומים זעומים בגין הוצאות משפטיות.עמדה זו מתבססת על הסיכון שבפסיקת הוצאות משפטיות נגד המפסיד כאשר ככזה יכול שיהיה התובע – העובד שבא לתבוע את זכויותיו, וזו יכול שיווה מחסום בפני אותו התובע לבוא ולדרוש את המגיע לו.יחד עם זאת, כאשר ההוצאות המשפטיות מוטלות על חברה גדולה ועשירה, גם אז ההוצאות יהיו נמוכות ואינן תואמות את ההוצאות הממשיות של התובע.למה?עקרון השוויון.כך, רעיון טוב נוסף הפך בפועל עם השנים לפארסה, ו”הנחות” למעסיקים גדולים גרמו לכך כי, בתנאים האלו משתלם להם לשלם לעובדיהם בחסר ו”לגנוב” מהם משיקולים כלכליים גרידא.

נחזור לעניין בו עסקינן: בתי משפת מחוזיים ושלום.בית המשפט פוסק לאחר ניהול של ההליך, כל הצדדים התנהגו באופן נאות והצדקה להתערב בכללי פסיקת ההוצאות הרגילים.מה קורה?הוצאות הכרוכות באגרות משפטיות ומומחים (בהצגת קבלות) לא ייפסקו לעתים רחוקות מאוד.מה עם שכ”ט עו”ד?כידוע, כמעט בכל תחומי המשפט, יחסים עו”ד – לקוח נושאים אופי חוזי.אחד סיכם על שכ”ט כולל בגין התיק, אחר סיכום על תשלום שעתי ואחר סיכם על שכ”ט תלוי תוצאה – אחוזים מהזכייה שיהוו שכ”ט עו”ד.הפרקטיקה היומיומית מצביעה על השוני המהותי בין שכ”ט לשכ”ט.על כן, בתי המשפט מעריכים את הוצאות שכ”ט עו”ד באופן כללי, כאשר לעתים רחוקות סכום הערכה זו יכסה את סכום ההוצאה על שירותיו של עוה”ד.

כמובן שאין מה לדבר על שיפוי בגין בזבוז זמן ועצבים.

המצב הנוצר הינו אחד מהגורמים העיקריים להגשת תביעות בלתי מוצדקות, “לנפח” את סכום התביעה שלא לצורך, או לכלול בתביעה טענות הידועות מראש כלא נכונות או לא הכרחיות.מצב זה מביא בתורו לעומס בלתי נסבל בבתי המשפט אשר גורם לניהול ממושך ולא יעיל
של התיקים.

הנשיא של בית המשפט העליון, במאבקו נגד “הנגע” הזה הורה לבתי המשפט להטיל הוצאות המשפט אשר משקפות את ההוצאות האמיתיות, או לכל הפחות, יתקרבו להוצאות האמיתיות שבניהול התיק.

לנו נותר להמתין ולראות האם הלכה זו תהפוך למעשה בבתי המשפט, כאשר במסגרת מאבק זה, בית המשפט העליון צמצם עילות להגשת הערעורים ועתירות.כתוצאה מכך, בתי המשפט אינם מקבלים ערעורים המתבססים רק על העובדה כי לא נפסקו הוצאות משפטיות או שנפסקו בחסר.מעגל סגור.